הקמת עסק, הקמת מיזם או הקמת סטארטאפים
מקימים עסק? השאירו את הצ'קליסט בבית
לדני (שם בדוי), היה רעיון מעולה: אפליקציה שתחבר בין אנשים שזקוקים לעזרה בכביש, לבין אנשים שנמצאים ברדיוס של 25 דקות נסיעה מהם.
דני, שכבר מזמן רצה לעזוב את מקום עבודתו להיות עצמאי, החליט לכתוב תוכנית עסקית ולקפוץ למים. אולם לפני הכל, דני צריך להחליט - איזה עסק הוא רוצה להקים?
האם זה מיזם חברתי? האם מדובר בסטרטאפ? האם כדאי לו לפתוח חברה בשלב זה? כל סוג של עסק ניצב בפני אתגרים שונים, מושך משקיעים מסוג אחר, ומתאים לאנשים בעלי אופי שונה.
נושאים קשורים
כלומר, אין צ'קליסט אחד שהולכים לאורו ומסמנים "וי" על סעיפים, בדרך להקמת עסק מצליח. הפעולות שיש לבצע והדרך שתעברו, נגזרות גם מסוג העסק שבחרתם להקים. גם אם החלטתם שאתם מקימים "מיזם", יש הרבה מאוד סוגי מיזמים, כאשר הבסיס הרעיוני שעומד מאחורי כל אחד מהם הוא שונה, וכך גם המודל העסקי שלו. אנסה כאן לעשות סדר בין סוגי המיזמים השונים הקיימים, ולמי הם מתאימים:
הקמת סטארט אפ - שווי עצום, תוך שנים מועטות, בעזרת כסף של אחרים
הרעיון: פיתוח פתרון ייחודי בתחום מוגדר
התנאים: מודל עסקי קשיח, לו"ז קצר, גיוס כסף למימון הוצאת הרעיון אל הפועל
למי מתאים: יזמים בעלי רעיון חדשני לפיתוח פיתרון בעל התכנות להפוך למוצר.
סטארט אפ (או חברת הזנק בעברית) הוא חברה אשר הוקמה במטרה לפתח פתרון ייחודי וחדשני בתחום מוגדר. מרבית הסטארט אפים פועלים בתחום ההייטק, אבל קיימים סטארט אפים כמעט בכל תחום עסקי או חברתי, למשל בחקלאות, תזונה, בריאות או ביטחון.
סטארט אפ מתקיים במודל עסקי מוגדר, אשר כל חריגה ממנו תפגע בעתיד בהצלחתו. קיימים ארבעה עקרונות המובילים את ההצלחה של הסטארטאפ:
העקרון הראשון, הגדרת מהותו (כלומר יישום רעיון חדשני בעל ערך משמעותי).
העיקרון שני קובע שההשקעה והעבודה הראשונית מתבצעת על ידי היזמים, אשר מחויבים להישאר כחלק מהסטרטאפ גם בהמשך.
העיקרון השלישי עוסק במקורות המימון: היות והסטארט אפ מחויב לספק תוצרים, ובשאיפה רווחים גבוהים מאוד בפרק זמן קצר ביותר, הפעילות מתבססת על השקעות חיצוניות, כאשר לאורך חיי הסטארט אפ מתבצעים מספר סבבים של גיוס כספים ממשקיעים. בכל גיוס מוותרים היזמים על חלק מהבעלות שלהם בחברה.
העקרון הרביעי והאחרון הוא אלמנט הזמן הקצר והרווח העצום בהמשך. משקיעים מנוסים לא ישקיעו בסטארט אפ שלא מציג תוכנית שתוביל אותו למחזורים עצומים ולשווי של "מיליארד דולר" תוך מספר שנים מועט.
כניסה לעולם הסטרט אפים היא כניסה מרצון למסע מרתק ברכבת הרים אינסופית. מי שלא הקים סטרטאפ בעצמו לא מסוגל להבין את המשמעות של העליות, המורדות, ההצלחות והכישלונות. אני במהלך שנותיי חוויתי והצלחתי בכל סוגי המיזמים להם הייתי שותף, כאשר דווקא את ניהול הסטארט אפ שברשותי (Milagro AI) בחרתי להעביר למנהל שכיר שהפך לשותף, ולרדת מרכבת ההרים לעולם מישורי ויציב יותר. הצוות הניהולי של הסטרטאפ בארץ ובחו"ל, ממשיך לעשות עבודה מדהימה, ואילו אני נותרתי כמשקיע וחבר בדירקטוריון.
הקמת מיזם עסקי – הקמת עסק בעל פוטנציאל לצמיחה והתפתחות משמעותית
הרעיון: הקמת עסק כלכלי שמטרתו למצוא פתרון ייחודי
התנאים: פועל על בסיס אסטרטגיה ותוכנית ידועות
למי מתאים: יחידים או שותפים שמתגייסים ליצירת הפתרון במשותף.
למרות ההילה סביב הסטארט אפים הטכנולוגיים, מרבית המיזמים שמוקמים, פועלים על בסיס עקרונות כלכליים "רגילים", כלומר אדם או קבוצת אנשים מחליטים להקים עסק אשר ייתן פתרון לצורך מסוים. במסגרת המיזם הם יוצרים את הפתרון שיכול להיות שירות או מוצר ייחודי להם. גיוס הכספים נעשה לאור תוכנית עסקית סדורה ומגובשת.
המטרה העסקית של המיזם היא להשתמש במשאבים כמו ידע, כסף, וכח האדם שלו, להפיק את התוצר הרצוי ולמכרו ברווח. מיזמים עסקיים מוקמים בדרך כלל על אנשים בודדים, קבוצת שותפים או במסגרת שיתופי פעולה בין חברות עסקיות.
גם המיזם העסקי, כמו הסטארט אפ, זקוק למסגרת קשיחה לפעול בתוכה, בתוך דרך שהותוותה בקפדנות. לכן, על מנת שהמיזם יצליח חשוב לתכנן אותו כראוי, להגדיר את האסטרטגיה ואת התוכנית העסקית, את תחומי האחריות של כל אחד מהשותפים בו, וכן להגדיר אבני דרך ריאליות להשגת יעדים עסקיים, ולצמיחה.
הקמת עסק קטן - השאיפה להכנסה יציבה לאורך זמן
הרעיון: הקמת עסק כלכלי שמטרתו לפרנס את בעל העסק לאורך זמן
התנאים: היקף הפעילות מוגבל, מתרחב בהדרגה בהתאם ליכולת בעל העסק ולתנאי השוק
למי מתאים: יחידים או שותפים במקצועות חופשיים.
עסקים רבים מוקמים מתוך מטרה לספק למקים העסק, פרנסה הוגנת לאורך זמן בתמורה לשירותים שהוא מעניק או מוצרים שהוא מוכר. גם אם העסק יצמח ויצליח, ברוב המקרים הוא יישאר עסק שממוקד בפעילות הליבה שלו ופועל בהיקפים מוגבלים, זאת כמובן בתלות ביכולת בעל העסק ובתנאי השוק.
עסק קטן יכול להיות מוקם באופן טכני תחת הגדרות משפטיות או חשבונאיות שונות: עסק זעיר, עוסק מורשה, שותפות או חברה. ההבדלים בין האופציות השונות קשורות ברובן לעניינים משפטיים ומיסויים ולא להשפעה העסקית על הפעילות. בעל עסק קטן פרטי צריך לחלום בגדול, וללכת על קרקע יציבה. טוב יעשה מי שמקים עסק קטן אם ימנע ככל האפשר מהתחייבות להוצאות גדולות מחד, אך לחשוב בכל עת איך אפשר להוביל את העסק לצמיחה ולהתרחבות.
חשוב לזכור שכל עסק, כולל עסק קטן ואף עסק זעיר, הוא בסוף מנגנון שאמור לייצר רווחים לבעליו. עסק שאיננו מרוויח לא ישרוד לאורך זמן.
הקמת עסק חברתי
הרעיון: הקמת עסק כלכלי שמשלב אלמנטים חברתיים
התנאים: חלק מהפעילות מופנה לרווחת מגזרים מוחלשים, לצד הבסיס העסקי של העסק
למי מתאים: יחידים או שותפים בעלי אג'נדה חברתית
לעיתים האדם אשר מקים את העסק, מעוניין שהעסק יהיה עסק חברתי. כלומר עסק שחלק מפעילותו מוכוון למימוש מטרות חברתיות. עם זאת חשוב לציין כי עסק חברתי אמור להרוויח. לכן, כדי שעסק חברתי יצליח ויהיה יציב לטווח הארוך, הוא חייב להתבסס על אותם עקרונות כלכליים שמנחים עסקים רגילים.
יתכן שחלק מהמימון יגיע מהשקעה של גורמים חברתיים, יתכן שהעסק פועל שלא למטרות רווח, כך שהרווחים שיצברו יושקעו במלואם בעסק או בעובדיו, ויתכן שהמנהלים מעוניינים לעזור לאוכלוסיות מוחלשות או אוכלוסיות גיוון, אך בכל מקרה גם עסק חברתי צריך להתנהל בפורמט של עסק - כלומר על בסיס תוכנית עסקית מוגדרת, ואסטרטגיה לטווח ארוך.
דוגמאות לעסקים חברתיים אשר הייתי מעורב ברמה כזאת או אחרת בפעילותם הם העסק של אביטל ינובסקי הפועלת לשבץ אוכלוסיות גיוון בהייטק הישראלי, או גליל סופטוור אשר פועלת בנצרת ומעסיקה יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים, וכן העסק של פז פדידה לתכנון מערכות אינסטלציה, אשר בוחר להעסיק עובדים ועובדות מאוכלוסיות גיוון, לצורך תכנון מערכות מורכבות.
לסיכום
אם החלטתם להקים עסק מאפס, אחד הדברים הראשונים אליהם תדרשו הוא בחירה במודל העסק המתאים לכם. בחירה מדוייקת תוביל למציאת המימון המתאים, לקצב ההתפתחות הנכון, ולהשגת מטרות מיטבית. אלו חיוניים לבניית כל עסק באופן יציב לטווח ארוך.